למה שהצערת אי פעם תחלוף, אם החיים שלי הם פשוט גוש קקה אחד גדול…?
וכל הזמן היקום רק עסוק בלכפכף אותי?
בטח שיש לי צערת, גוש המועקה בסהכ קצת משנה את המיקום שלו מידי פעם, אבל הוא תמיד רובץ עליי, רק מחכה לכאפה הבאה בוא הוא ידרש לפרוץ שוב החוצה
אין לי כוח לקיום העלוב הזה
לא בא לי יותר. כלום מזה.
להכנס למיטה ולא לצאת, לא נשמע כל כך רע בכלל.
סבלנות…
כן? אז עד מתי מרץ 83?
ובכלל, לא נמאס לך להגיד לי סבלנות פעם בחודשיים, וכלום חוץ מזה?
מתגעגעת בלי סבלנות!
אבל לא סיכמנו שקשה יש רק בלחם?
🙂
תחזיקי מעמד ותנצחי את הצערת…
החיים לא אותו דבר מאז שעזבתני!
איזה כיף שבאת לבקר!
ומי סיכם כאלה שטויות? מה אתה מקשיב לי?
התגעגעתי אז באתי 🙂 כיף לבקר בפינה החמה שיש לך פה…
וחוצמזה – ברור שאני מקשיב, ואפילו מחזיק אצבעות!
כי בחיים הכל עובר
מטעויות למד והשתפר
מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך
לא, לסלוח זו לא חולשה
נצור אהבה בדרכך
ודע, את כל הסובב אותך.
נכתב בלשון זכר מטעמי נאמנות למקור אך מיועד לשני המינים.
אין מה לעשות, לא תמיד מקבלים הכל ובטח לא מתי שרוצים.
יש תקופות כאלה וכל מה שנותר זה לחכות שיעברו.
אפשר גם להתחיל לחשוב על איך אני יכול לעזור לעצמי לשנות את המצב.
זכרי להודות על ה"יש" בחייך באותה מידה שאת מצטערת על ה"אין", אחרת זה פשוט לא פייר כלפי עצמך.
אני מבטיח לך שבסוף הרשימה הארוכה של ה"יש" את תחשבי:
לעזאזל! כמה שאני ברת מזל! (:
ואל תשכחי לעדכן…
הלינק לא יצא כמו שתכננתי.
העיקר הכוונה?
סתם לא רלוונטי בכלל עבורי, אבל, כן, העיקר שאתה משתדל