מהפח אל הפחת.

יש את הבחורות האלה, שמה שהן לא יעשו, איך שהן לא יתנהגו
כולם רוצים.
יש את הבחורות האלה, שמה שהן לא יעשו, איך שהן לא יתנהגו
אף אחד לא רוצה.

אני רואה את הסדרה כמעט אהבה. זה פטתי איך שגאיה יכולה להיות ביצ' משועממת תינוקית מגעילה וצחקנית, ואין גבר אחד שלא רוצה אותה שוב.

ואני?
למה אף אחד לא רוצה אותי?
למה הם כולם מתעקשים להגיד לי כמה שאני נהדרת, אבל לא בשבילו?
זה לא שאני לא מאמינה. אני באמת נהדרת.
אבל נהדרת שאף אחד לא רוצה?
משהו פה לא מסתדר.

(יצאנו לדייט. הוא לא מעוניין. כמובן. לפניו היו 4 לדעתי שנפלו כבר בשלב הטלפון)

פעם רק ביקשתי בחור נורמלי שירצה דייט ראשון.
קשה להגיד שאני כבר שם לגמרי. הם רובם פסיכים ודפוקים לגמרי.
אני כרגע בסך הכל מבקשת אחד נורמלי. אחד שירצה דייט שני. אחד. דייט אחד נוסף איתי.
כשגברים נורמלים בכלל לא רוצים לצאת איתי, אני עוד אומרת, נו, מילא. הוא לא מכיר אותי בכלל. זה לא קשור אליי.
כשאף אחד לא רוצה לראות אותי שוב….
זה לא טוב.

זה היה אמור להשתפר.
זה רק מחמיר.