ערב טוב סוף

זהו.
סוף הסמסטר.
סוף הסטאז'.
סוף לביקורת בלתי פוסקת.
סוף למבחן קיומי יומיומי.
סוף לתירוץ לגיטימי לאבטלה.

סוף לשיחות הלא נענות.
סוף לתחושת התקווה.
סוף השקר לעצמי שהוא דווקא כן מעוניין.
סוף לפעילות אקטיבית בחיפוש.

סוף הימים בהם נעים ללכת ברחוב.
סוף העיסוקים היומיומיים.
סוף לשעון המעורר.
סוף לאכילה מתונה ומסודרת.
סוף לג'ינס הצמוד.

מרגיש כאילו עכשיו אמורה לבוא התחלה חדשה.
אבל כאילו זה לא מרגיש ככה.

נו, אולי הסוף עוד טרי מידי. רק כמה שעות.
יש למה לצפות?
אולי בסוף הקיץ, והחופש.
אולי לפני?
אולי לעולם לא.

אולי, הוא הרבה פחות סופני מסוף.
אז יש מצב לטוב פה בסביבה.