ואז הבנתי

פעם, חשבתי שאני מצחיקה, וחכמה, ויפה, וחזקה.
ושכווווולם מרגישים כמוני.

ואז הבנתי.
גברים חזקים ממני
כוסיות יפות ממני
אני מבינה באמת, רק במה שמעניין אותי
ומצחיקה?
לא מאז שהבנתי

פעם חשבתי
שכל אחד מקבל מה שמגיע לו
שכשמתבגרים, מבינים מה שחשוב
שמזל רע הוא רק עניין סטטיסטי
ושנסיון רע, בהסתכלות הכללית, נמחק כלא היה.

ואז הבנתי
לאף אחד לא מגיע כלום.
אין יקום ששולט במשהו, ומכוון דברים טובים ורעים.
רוע וטיפשות לא נעלמים. רק גדלים.
אין הארות באמצע הדרך.
וסטטיסטיקה, היא לא תמיד עניין של הסתברות סבירה.
נסיון רע שנמחק?
לא למיטב הבנתי